הילדה שלי לא רוצה ללמוד- על סרבנות למידה

מאת: מיכל נדל, מטפלת בפסיכודרמה וב- CBT

אליה בכיתה ז', נערה המאובחנת בהפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה. מדי בוקר מתעורר ויכוח קבוע בבית: אליה לא רוצה לקום, ללכת לבית הספר. לאחר מאבק ובכי, כאשר היא מגיעה לכיתה היא מתקשה להוציא ציוד ולהשתתף. שרה, אימה של אליה מרגישה ייאוש. הבקרים שלה מתחילים באווירה קשה, המורות מתקשרות ומביעות קושי בהתנהלות מול אליה. לשרה נמאס, היא מיואשת. כשהיא מגיעה לקליניקה היא מבקשת לדעת כיצד להגביר את המוטיבציה של אליה.

אנחנו נולדים סקרנים. תינוק בריא נולד עם רצון להתפתח ולגלות. כמו הרבה תכונות גנטיות יש אנשים שנולדים עם יכולת מולדת גבוהה יותר למוטיבציה. תכונות נוספות איתם אנו נולדים הן יכולת ויסות רגשי או חושי ותחושות מסוגלות. חלקנו נולדים עם נטייה לביישנות, לחרדה, למסוכנות. ילד שרגיש לקור המוטיבציה הראשונית שלו תהיה להימנע מסיטואציות קרות, ילד שרגיש לרעשים המוטיבציה הראשונית שלו תהיה להימנע מסיטואציות רועשות.

מוטיבציה, מהמילה MOTION, תנועה, היא מושג המתאר מניעים. המוטיבציה תגרום לאדם לבחור בצורה מסוימת, לרצות דברים מסוימים, היא בעצם כוח פנימי או חיצוני שמניע את האדם לעשייה. תהליכי המוטיבציה קשורים ביכולת שלנו לווסת, לכוון, להתחיל או להפסיק התנהגות מסויימת.

המוטיבציה מורכבת מחלקים רגשיים ומחלקים רציונלים. היא בנויה על היכולת לחשוב ולדמיין משהו בעתיד. להבין איך אני רוצה שהדברים ייראו ומה ארוויח מכך. להבין שכאשר אני משתלט על התחושות הרגעיות אוכל להגיע למקום אליו אני שואף.

פעמים רבות יש התנגשות וקונפליקט בין  מוטיבציות שונות, בין רצונות שונים. אני רוצה לקום בבוקר וללכת לבית ספר, ההורים שלי יהיו מרוצים וגם המורים- אולם ממול עומדת העייפות, שיחקתי כל הלילה במחשב ואני רוצה להישאר לישון. אני רוצה להצליח במבחן אבל גם לצאת עם חברים עד מאוחר. אני עלול להרגיש מתח פנימי ותחושת החמצה כי צריך לוותר על מוטיבציה אחת מבין השתיים. כדאי לבדוק עם עצמי מי מבין שתי המוטיבציות חזקה ומשמעותית יותר, ובה לבחור. עידוד הילדים לשיח על שני החלקים, זה שרוצה את זה והשני שרוצה ההיפך, כבר משחררים. אנו שואפים שהילד יבחר ויישא בתוצאות בחירתו לכאן או לכאן. זה יעודד עצמאות ויכולת בחירה בעתיד.

הרבה מהפעילויות בבתי הספר מיועדות להספיק חומר ולהישגים גבוהים ופחות מלעורר עניין והנאה, אז איך נוכל לעורר את המוטיבציה של ילדינו?

ניקח דוגמה של קריאת ספרים. המורה מבקשת שהילד יקרא ספר מדי ערב על מנת שישתפר בקריאתו. הקריאה מעודדת עושר שפתי, כתיבה ללא שגיאות ופיתוח הדמיון. ההורה רוצה לבצע את הוראת המורה ומתווך זאת לילד. מטרת ההורה- קריאה מדי ערב כרבע שעה. הילד, מתקשה בקריאה, לקוי למידה, מעדיף זמן טלפון במקום ספר.

** להתחיל את תהליך ההנעה מבחוץ כלפי פנים. אפשר לתת לילד תמריץ. נניח שבסוף כל ערב, לאחר הקריאה יסמן איקס על טבלה שהוכנה מראש. לאחר מספר ימים יקבל פרס קטן שיבחר מראש. המטרה שהילד יגלה בעצמו את תרומת הקריאה וההנעה תהפך לפנימית. אם ההורה יושב וקורא עם הילד, התמריץ יכול להיות זמן אישי עם ההורה. ייתכן והילד ייחשף לז'אנר סיפרותי מעניין וימצא עצמו מתעניין בקריאה. הנאות הקריאה, התחושה הטובה של השליטה בידע, וההצלחה תאפשר למוטיבציה הפנימית לפעול.

** עידוד ההתמדה אלו הרגלים שצריך לחזק כמו שרירים. הרגלים נעשים כל כך מוטמעים בנו עד שלעיתים נדמה לנו שאין לנו שליטה עליהם. כפי שאמר מארק טוויין, "הרגל הוא הרגל. אי אפשר לזרוק אותו החוצה דרך החלון, צריך לפתות אותו לרדת מדרגה אחרי מדרגה."  אנו כהורים יכולים לחזק התמדה בתחומים שונים כמו חוג מסוים, נגינה, עיסוק בספורט ולעזור לילד להתמיד בתחומים אחרים, גם אלו שהוא מתקשה בהם. חיזוק ועידוד " כמו שאתה מתמיד ומצליח בכדורגל ככה גם תשתפר עם הקריאה" ידרבנו להתמדה. גם נושא גבולות יעזור להתמדה "בשבוע הקרוב נקרא מדי ערב במשך 15 דקות, גם בימים שעייפים. זה רק שבוע ותוכל לעשות זאת". היכולת להתאמץ היא כמו שריר, שצריך לאמן אותו. חדר כושר ליכולת להתאמץ. שרירים חלשים צריכים אימון מיוחד.

** טיפוח תחושת המסוגלות. תחושת המסוגלות גדלה מתחושה שאני מצליח לשלוט בעצמי, לווסת את עצמי, כשאני מקבל עידוד ותמיכה, אוסף חוויות של הצלחה. חיזוקים שאני מקבל שתואמים את היכולת שלי ולגילי. ההורה יוכל לאמר לילד שקורא בערב " איך הקריאה שלך השתפרה, אתה מצליח לקרוא נכון מילה שאתמול לא הצלחת לבטא" או משפט כגון " זה באמת לא פשוט להניח בצד את הטלפון באמצע סרטון, אתה ממש בעל כוח רצון"

** תחושת שייכות ואכפתיות מעודדת מוטיבציה. מערכות יחסים מיטיבות מעודדות תחושת שייכות. אפשר להזמין את האחות הגדולה ולקרוא ביחד ספר מעניין. כשנסיים את קריאת הספר נלך לראות אותו ביחד בקולנוע, במידה ויצא סרט המבוסס על הסרט. אנחנו מעודדים משפחתיות, זמן איכות ושייכות. כל אלו יעודדו את המוטיבציה.

** יכולות של התארגנות יכולות לעזור למוטיבציה. כשאני מצליח להבחין בין עיקר לתפל, כשיש לי יכולת לנהל את הזמן והמרחב שלי אני משקיע אנרגיה מדויקת יותר. עזרו לילד לפתח אסטרטגיות ניהול זמן ומרחב. אם אתם מתקשים בכך קחו עזרה.

** אוירה ביתית. ילדים שגדלים בסביבה שמעודדת עצמאות, מחזקת ומעודדת , ילדים שגדלים בסביבה ביקורתית ודרשנית. ילדים שגדלים מול מודלים של הורים מלאי מוטיבציה ויש כאלו שגדלים בבתים בהם הפס קול הוא מקטר- אין לי כוח, שוב אני מוכרח… אין לי כוח לצאת למכון כושר וכדומה. צרו אוירה ביתית שמחה, קרובה, אפשרו מקום לחלקים ה"מקטרים" אולם אל תתנו להם להשתלט על האווירה. שימו לב, תרצו שילדיכם יקרא, נסו לשבת ולקרוא גם אתם כרבע שעה. הירשמו ביחד לספרייה, בימים גשומים לכו והחליפו ספרים. ילדים צעירים מתחברים לספרי קומיקס, ספרי אגדות. הספרניות יוכלו לסייע בהמלצות.

** אפשר לגייס חבר, חונכת, בן משפחה שיעורר את המוטיבציה לפעולה באמצעות חיקוי. אח גדול שיגיד- נכון זה קשה, אבל אל תוותר, גם לי היה קשה אבל עכשיו ממש קל לי. משפטים מעודדי מוטיבציה. בגיל ההתבגרות נערים ונערות אוהבים למצוא באפליקציות משפטים מעוררי מוטיבציה. עודדו אותם להדפיס ולתלות בחדר משפטים שמתאימים להם. שילחו בוואטס אפ המשפחתי משפטים מעוררי השראה ועודדו את כל בני המשפחה לעשות זאת.

** לעיתים כל הדברים לא עוזרים וצריך להפעיל דרישה לביצוע. לעשות זאת ללא השפלה וכעס. בנחישות ובהצבת גבול לדרוש את המצופה מהילד כחלק מהמשפחה, מהתלמידאות, מהכיתה. המשמעת החיצונית היא תנאי תומך למוטיבציה פנימית.

נחזור לאליה, כנערה שחוותה כישלונות רבים. היא לא מאמינה בעצמה או בכוונות הטובות של המורים שלה. אולי היא אפילו חושבת שאין לה סיבה להתאמץ, כי ממילא ההישגים שלה לא יספקו את הסביבה. בשיחה עם ההורים ועם המחנכת עודדנו את אליה להתמקד בהתקדמות שלה יחסית לעצמה ובמאמצים שלה. המחנכת נתנה לאליה פרויקט בו היא יכלה להביא לידי ביטוי את החלקים האמנותיים שלה והיא קיבלה עליו חיזוקים רבים. עזרנו לאליה להכיר ולהיות מודעת לקשיים איתם נולדה, וללמוד לנהל את הלקויות שלה. ניהול זמן והתארגנות עזרו לה להשתפר בלימודים.

** שאלות, תגובות והארות ניתן לשלוח למייל michalnadel@gmail.com

מיכל נדל מטפלת בפסיכודרמה וב CBT, מומחית לבני נוער, ילדים והדרכת הורים.