ואכן, מתוך ההתחברות להבנה שיש משמעות לשירים שאנו בוחרים, אחת הטכניקות שנעשה בה שימוש בטיפול במוסיקה היא בחירת שירים והאזנה להם. במסגרת עבודתי כמטפלת במוסיקה בבנות של כיתות תקשורת באולפנת צביה, אני מרבה להשתמש בבחירת שירים במהלך המפגש הטיפולי.
בחירת השירים מאפשרת לי לעבוד עם הבנות על יכולות תקשורתיות כגון: תורות, הדדיות, יוזמה, שיתוף בחוויה וכו'. דרך השירים הבנות מצליחות להביע את עולמן הפנימי ואת התכנים והרגשות שמעסיקים אותן.
כיצד זה מתבצע בפועל? הבת בוחרת להאזין לשיר ובהמשך אנו מאזינות לשיר שאני בחרתי. הבחירה שלי בשיר מגיעה מתוך חיבור לשיר של הבת, ובכך אני מתחברת לעולם שלה ונותנת לה את התחושה שהיא לא לבד, שאני איתה בחוויה.
הבחירה בשירים דרך תורות יוצרת מעין פינג פונג מוסיקלי בין שתינו. מעבר לחיבור שנוצר בין שתינו, הבחירה בשיר גם יוצרת אצל הבת חיבור בין הרגש לחוויה. כמטפלת, אחד התפקידים שלי הוא ליצור חיבורים אצל הבנות, שכתוצאה מהלקות חוות ניתוקים בתוך העצמי שלהן.
לעיתים הבנות בוחרות כלי נגינה ומצטרפות איתו לשירים. לעיתים הן שרות יחד איתם. לעיתים הן בוחרות מילה או משפט מתוך השיר, שבאופן לא מודע מצביעים על התוכן שמעסיק אותן. לעיתים אנחנו מבצעות יחד את השיר שנבחר, מקליטות אותו ומאזינות לו.
לסיכום, העבודה על השירים מאפשרת לבנות להביע את עצמן בתוך קשר מכיל ללא הזדקקות למילים, מאפשרת להן להתחבר לחלקים שבתוכן ולחוות כוחות של יוזמה ויצירתיות בתוך המפגש הטיפולי.
כוחה של המוסיקה
איך אצור איתן קשר? ומה אעשה איתן ארבעים וחמש דקות? ואם הן לא תרצינה לבוא? ובמה יעזרו לי הכלים? והאם הידע והניסיון שרכשתי יועיל במשהו?
שאלות כאלה ועוד עלו בתוכי ברגע שהודיעו לי שאני עומדת להתחיל לטפל בבנות של כיתת תקשורת באולפנת צביה.
והשאלות המשיכו להציף אותי עוד ועוד. ומה זה אוטיזם בשבילי? האם מותר להשתמש במילה הזו או שצריך לחפש מילה שנשמעת טוב יותר? האם המילה הזו כבר אומרת הכל או שצריך לבחון אותה בזהירות? והאם האבחנה הזו מעוררת בי חרדה, סקרנות או אולי גם וגם? ומה בכל ההצפה הזו שלי דומה להצפה שאותן המטופלות שלי חוות על בסיס יומיומי?
עם כל השאלות הללו נכנסתי לחדר הטיפולים. יחד עם השאלות והספקות התחלתי לגלות בנות עם עולם מלא ועשיר. בנות שלכל אחת מהן יש את הייחודיות שלה, את הקסם שטמון בה. יחד עם הגלוי של המקומות החיים והמרגשים היה גם מפגש ארוך עם מקומות לא קשורים ומנותקים. המוסיקה היא זו שעזרה ועוזרת לי להיות עם הבנות הן ברגעים של קשר והן ברגעים של ניתוק:
מוסיקה של אלתורים שבהן כל שנוי קטן הוא מקום של התרגשות מהיציאה מהמוכר אל הלא ידוע. מוסיקה קלאסית שמביאה מאחוריה עולם עשיר של רגשות ודימויים. מוסיקה של שקט שמביעה צורך בפרטיות. שירים שבנות נאחזות בהן כדי להתמודד עם חרדה. לימוד משותף של שירים שיוצר חוויה של הצלחה. כתיבת מילים לשירים שנותן מקום להבעה של תכנים לא מודעים. רשימת שירים להאזנה שבהן יש מסע בין רגשות שונים.
המוסיקה היא המקום שחודר עמוק לעולם המורכב של הבנות. היא הכלי שמאפשר קשר וחיבור. המוסיקה היא זו שנותנת מעטפת למגוון של רגשות. המוסיקה היא הכוח שלהן ושלי. היא מאפשרת להן ולי להביא את העולם שלנו ולהתחבר האחת לשנייה.
השאלות עדין ממשיכות להדהד. לעיתים הן ממש שלי ולעיתים הן אומרות לי משהו על החוויה של הבת שלידי. אני נותנת להן את המקום שלהן כשם שאני גם נותנת מקום לתשובות שיש לי ברגעים מסוימים. ואולי השאלות האלה הן שעוזרות לי להמשיך לחשוב על דרך החיבור שמתאימה לכל בת, על המטרות בטיפול, ועל המקום הנפלא של המוסיקה בהתמודדות עם אוטיזם?
