אני שייך – אבל לאן?

מבט על טראומה חברתית ואוטיזם בתפקוד גבוה (HFASD) מאפיינים והתערבויות, בגישת S.E.L.L.L יעל גוטר ודגנית רותם

המאמר מתוך אתר פסיכולוגיה עברית

 

אינטראקציה חברתית בין ילדים נראית, במבט ראשון, כהתנהלות טבעית ואינטואיטיבית, הנלמדת בקלות תוך חיקוי הסביבה והפנמת ה"כללים הנהוגים" בה. מסתבר שהמציאות החברתית מורכבת ממה שנדמה, ודורשת מיומנויות משוכללות, שאינן מובנות מאליהן, ולעתים יש להקנותן ולתרגלן, בעזרת הורים ואנשי מקצוע. נושא זה מעסיק, בשנים האחרונות, הורים, אנשי חינוך, מטפלים וחוקרים, בארץ ובעולם.

 

מאמר זה עלה מתוך השטח – בשדה החינוכי ובקליניקה. האתגרים החברתיים משתנים לאורך החיים, ופערים בין המשאבים האישיים לבין דרישות הסביבה עלולים לגרום לתחושת חוסר מסוגלות ולמצוקה. מודעות והתערבות מתאימה לאורך זמן עשויות לטפח חוסן נפשי, לאפשר צמיחה רגשית חברתית, כינון ושימור חברויות ותחושת רווחה נפשית. בהשראת המונח הרווח S.E.L (Social Emotional Learning) אנו מציעות בהמשך המאמר את המונח S.E.L.L.L – Social Emotional Life Long Learning, מתוך ראיית התהליך הספיראלי של למידה חברתית-רגשית לאורך החיים – מינקות ועד בגרות – כחלק בלתי נפרד של תהליך התפתחות טבעי.

 

קושי חברתי עלול לצמוח מתוך שונות נוירולוגית מולדת או בשל השפעה סביבתית. על מנת להדגים כל אחת מהאפשרויות, בחרנו להתמקד במאמר בקושי על רקע של HFASD מולד (High Functioning Autism Spectrum Disorder) ובקושי על רקע של טראומה חברתית נרכשת. במאמר נציג, בעזרת תרשימים ודוגמאות, את המשותף והשונה בין שתי הקבוצות, במטרה לאפשר בניית התערבות מתאימה.

 

המאמר נכתב במטרה להעניק כלי יישומי לאנשי חינוך וטיפול, אשר יתרום לרווחתם של ילדים המתמודדים עם קושי חברתי, ולצמיחתם לבוגרים עם תחושת מסוגלות ושייכות לחברה בה הם חיים, תורמים ונתרמים.